טביאה ומתי אופליגר הבעלים והמנהלים של KytePride, עסק שהקונספט שלו הוא ייצור תיקים ממוחזרים מקייט, למכור את התיקים ובכסף זה להעסיק נשים שיצאו ממעגל הזנות.
מבחינתם זהו מודל עסקי בר קיימא שאפשר לשכפל אותו בכל העולם בפשטות, בכל העולם יש קייט סרפינג, בכל העולם יש זנות, ובכל העולם יש אופציה לייצר תיקים, למחזר ולמכור – וזה הפתרון שהם מציעים.
איך הרעיון התחיל?
הרעיון ההתחלתי הגיע אליהם דרך תרומה של גולשת שוויצרית, מדריכת קייט, שלמדה עיצוב אופנה והתחילה לעשות זאת כתחביב. יום אחד הגיע אליה גולש עם קייט קרוע ומפורק לגמרי. הקייט עצמו היה ארוז בתיק איקאה פשוט. כסטודנטית נלהבת לאופנה היא אמרה לו: "תחזור עוד שעה וחצי" ותפרה לו מהקייט עצמו תיק. וברגע שזה נהיה עסק של ממש היא חיפשה מישהו למכור לו את הרעיון.
"היא טסה אלינו לסטודיו, הייתה איתנו חודש ולימדה אותנו איך לעשות את המודלים שעיצבה. משם התפתחנו, פיתחנו והכנסנו עוד מודלים. המודל שלנו הוא שכל גולש שיש לו קייט שמיועד לפח תורם לנו אותו ומקבל תיק בתמורה. אנחנו מעלים פוסט בפייסבוק, 'יאללה אנחנו יוצאת ליום איסוף', ואז מגיעות התגובות. התחלנו עם קהילת הגולשים הישראלית, ממש בנס כי זה לא חומר גלם שיש אותו בכל מקום – זאת קהילה קטנה של גולשים. כיום, אנחנו מצליחים להשיג כמעט על קייט".
הכל התחיל מטבאה אופליגר משוויץ ששמעה על סיפור סחר בנשים שהתרחש ביוון בו מתו נשים רבות בהובלה של קונטיינר. היא לא הצליחה להתנער בקלות מהזעזוע שבמקרה ובכך שתופעות מהסוג הזה מתרחשות ב"עידן המודרני" הרבה אחרי ניצני התנועה הפמיניסטית. הצעד הראשון שלה שלימים הוביל את חייה וחיי משפחתה לשינוי אדיר היה לפגוש נשים בתוך הבתים בהן הן מקבלות לקוחות ולהציע להן מסאז'ים. כך נחשפה לסיפורי חייהן וצעד אחר צעד החלה לעזור להן והקימה עמותה בשוויץ שסייעה לארגונים ומקלטים שעובדים בשטח ומסייעים לאותן נשים.
זה גרם לה להבין שחסרה חוליה מקשרת עבור האנשים שרוצים לצאת ממעגל הזנות – חסר החלק שבו אנשים פונים אליהן לא מתוך רחמים ושהן יכולות ללמוד בו עיסוק חדש "ולא להחליף שוגר דדי אחד באחר. נשים אלה לא יכולות לקום וללכת פתאום לראיון עבודה ולספר במה עסקו עד עכשיו. הן צריכות מקום עבודה שיכול להכיל אותן כפי שהן עם עברן ומצבן הנפשי שבהתחלה יכול להיות קשה מאוד ואט אט לרכוש כלים להתמודדות בעולם החדש: לקום בבוקר, להגיע לעבודה, להתמודד עם קולגות, ללמוד מקצוע, להתמודד מול בוסים וכו'", כך לדברי ג'קי אשכנזי, מנהלת ושותפה.
מתי וטביאה אופליגר מבינים שמצד אחד הם צריכים לפעול ומצד שני שווייץ היא לא בהכרח המקום הנכון עבורם בגלל החסמים התרבותיים שיש במדינה והם מחליטים לעבור לישראל.
המשפחה מגיעה בהרכב מלא לתל אביב ומקימה עסק שמטרתו להעסיק נשים שיוצאות ממעגל הזנות. כחצי שנה מההקמה חולפת ג'קי אשכנזי, (תפקיד), על פני חלון הראווה שלהם, מבררת במה מדובר וישר מבקשת להצטרף למימוש החזון. "בהתחלה ייצרנו רהיטים מפלטות העמסה של עץ, ולאחר שנה וחצי של עבודה עם ליין הרהיטים הבנו שהיכולת להחזיק את עצמנו דרך הרהיטים מצומצמת מאוד והחלטנו לעבור לתיקים ולוותר לחלוטין על הרהיטים".
השנה הראשונה הוקדשה למחר שוק. המודל העסקי של KytePride הוא להעסיק כמה שיותר אנשים שיוצאים ממעגל הזנות ולתת להם הזדמנות חדשה וכלים להתמודד עם החיים העצמאיים שלהם. "תהליך כזה מורכב מאלמנטים טכניים-מקצועיים אבל 70% ממנו הם המון אהבה והמון עבודה רגשית כדי ליצור ביטחון ואהבה עצמית שרובנו זכינו לקבל אותם מלידה", אומרת ג׳קי.
"גילינו שלמכור לנישה הישראלית המקומית בלבד זה קשה מאוד ועוד יותר קשה לשרוד ככה. מה גם שזאת לא עבודה שמתאימה כ"כ לנשים שיוצאות ממעגל הזנות וסובלות מפגיעות פיזיות רבות בנוסף לפגיעות הטראומתיות והנפשיות".
– היכנסו לעמוד הפייסבוק של KytePride
איך זה עובד בפועל?
"בד ממוחזר זה פי עשר זמן עבודה הכל וואן פיס אט אה טיים, בעבודת יד, חיתוך, תפירה, הכל ידני וגם מבחינת כמות חומר הגלם שיש לנו אופציה להשיג. התחלנו לשלב חליפות גלישה ממוחזרות, מפרשים של יאכטות, מצנחי רחיפה, נסיונות עם שלטי חוצות לראות איך אנחנו יכולים לשלב את זה. זה הרבה עבודה רק להשיג את חומרי הגלם, משלבים עוד חומרי גלם כמה שיותר ממוחזר.
הלקוחות שלנו הם בינלאומיים. יש שוק בארץ, אבל המוצרים שלנו הם לא זולים ולכן קשה מאוד להיכנס לשוק הישראלי. כרגע בשוק הישראלי זה דווקא לקוחות עסקיים שבאמת נפלנו על כמה מקרים מדהימים ואני מקווה להכיר יותר ויותר כאלה. למשל, חברת "קשת", חברת תיירות בירושלים, בחרו להחליף סחורה זולה שקנו בסין (בכמויות גדולות ומאוד מאוד בזול) בתיקים של KytePride.
יצרנו מוצר ייחודי עבורם שהוא יותר יקר ממה שהם השקיעו בעבר אבל מבחינתם המטרה הייתה חשובה. כל תייר מקבל תיק מאיתנו, עם הלוגו והסיפור שלנו עליו. ברגע שהם נכנסו לשיתוף הפעולה הזה, הגדלנו את הייצור ומאותו רגע העסקנו אוטומטית עוד 2 אנשים במשרה מלאה, ההשפעה בעסק כזה היא מטורפת וישירה לגמרי על הבנאדם. כל נפש שאפשר לעזור לה, אחד אחד כל בנאדם כזה יש לו את הפוטנציאל להשפיע על מישהו אחר. זה תהליך לכל החיים".
