את גלית מ-Love Me Two Times – Jaffa הכרתי דרך חברה וסטייליסטית מהממת – אירית מגורה, אם עוד לא שמעתם עליה אז כנסו מהר לקבוצה המושלמת שלה, "סטיילינג יצירתי עם אירית מגורה" – בה היא מעלה סרטוני הדרכה לא פחות ממושלמים במגוון נושאי סטיילינג, (נושא החודש: סדר פסח בארון).
אירית וגלית חברו יחד ויצרו ערב שכלל הרצאה שהייתה בעצם סקירה היסטורית חייה (דוגמניות שהציגו פריטי מעצבים נדירים) לצד ייעוץ סטיילינג לנשים שהגיעו להרצאה. הסקירה ההיסטורית החלה בשנות ה-50 ועד שנות ה-2000, זה היה מרתק! לגלית שהייתה מהמעצבים שהקימו את רשת "רנואר" בעלת ידע עשיר כל כך באופנה והיסטוריה. לאחר ש-Green Lifestyle IL עלה לאוויר, שאלתי אותה אם היא מוכנה לספר ולשתף קצת מהסיפור האישי שלה ומנקודת המבט שלה על המסע האישי שלה עם תרבות האופנה יד שנייה.
גלית מתחילה את הסיפור שלה בכך שהיא מספרת שאף פעם לא הייתה לה הערכה גדולה למקצוע שלה. כשהיו שואלים אותה במה היא הייתה עובדת? לרוב הייתה עונה "בסמרטוטים" על אף שהייתה מעצבת – "לא חשבתי שאני עושה משהו שתורם לעולם. יש רופאים, חוקרים, טוב אני בסמרטוטים".
מסע אחר השאלה – מה רצתה להיות האופנה?
בשלב מסוים היא ובן הזוג שלה החלו לאסוף משקפיים כתחביב, וכשהיו נוסעים לחופש במקומות שונים בעולם, חיפשו את שוק הפשפשים הקרוב ואספו משקפי מותגים מכל מני תקופות. אחר כך היו מעלים אותם ל-E-bay, מוכרים ושולחים את המשקפיים למקומות שונים בעולם. וכמו בכל הסיפורים המעניינים, מה שקרה הוא שהתחלף המנהל שלה ברנואר והמנהלת החדשה לא לגמרי הצליחה להסתדר עם הרוח החופשייה והצורך של גלית במרחב פעולה. ואחרי תקופה של קונפליקטים ועל אף שרנואר היה הבית שלה כל השנים היא החליטה, "אני לא צריכה את זה".
ההחלטה הזאת גרמה לה לצאת למסע כשהשאלה הגדולה של המסע היא – מה רצתה להיות האופנה? מה היא התכוונה להיות? מה הבגדים רצו להיות? לדבריה, היא הבינה שהתשובה לשאלה הזאת מצויה בחזרה אחורה בזמן או לחילופין בחקירה של השולחנות והעבודות של המעצבים הגדולים. "המעצבים הגדולים יכולים להרשות לעצמם להשקיע בבדים, בחומרים, בעיצוב שונה ולא ללכת אחרי הרשתות". ומכיוון שהיא לא יכלה להרשות לעצמה שבגדים חדשים אצל מעצבי העל, "להיכנס לחנות של פרדה או שאנל לא היה ריאלי, האופציה השנייה שלי הייתה יד 2" וכך היא התחילה לחפש את העבודות של הגדולים אבל ביד 2.
"יש מספיק 'זארה בררה', המטרה שלי הייתה להקים חנות שתהיה אלטרנטיבה לבגדי הקניונים. בשתי נסיעות לחו"ל אספתי מספיק דברים בשביל לפתוח חנות ואחר כך באתי לבוס שלי ואמרתי לו 'טוב אני עוזבת ועכשיו אתה תעזור לי לפתוח חנות כמו שאני עזרתי לך להקים את הרשת מההתחלה וכך היה. הם עזרו לי כמה שיכלו וזהו מאז Love Me Two Times – Jaffa קיימת כבר ארבע וחצי שנים".
ולדבריה, העולם באמת התחיל להשתנות ואנשים מחפשים אלטרנטיבות, "את יכולה לראות את זה לפי כמות חנויות היד 2 שנפתחות. כשהחנות נפתחה, שמעתי הרבה אמירות בנוסח: 'מה, מישהו לבש את זה? זה יד 2?' היום אני כבר לא שומעת את הדברים האלה. היום, אנשים כבר נהיו מקצוענים, הם אומרים 'אה זה וינטג". אצלי יד שנייה נראה בדיוק כמו חדש, אין ריח, אין כתמים, אין מקומט – הכל חדש".
"מה שהכי משכנע אותן זה שהן מחזיקות ביד ז'קט של פראדה. הן מחזיקות ונכבשות מיידית. אנשים בחיים לא נגעו בז'קט של פראדה, גם אני בחיים לא נכנסתי לפראדה. אם אני שמה לך חולצה ממשי של גוצ'י או חולצה סינטטית של M&H גם אם מישהי נרתעת מיד שנייה, היא לא תצליח לעמוד בפיתוי".
בהתחלה, כשאנשים היו שואלים אותה אם הבגדים הם יד שנייה היא נזכרת שהייתה מרגישה צורך להתנצל ומראה כמה שהכל במצב טוב וחדש. היום לעומת זאת היא בגאווה ישר ולעניין שזה אכן יד שנייה. השיטה של גלית לכל מי שנרתע מיד שנייה היא דווקא הומור. "אני אומרת להן בפשטות ובהומור: אני הבית שלי יד 2, האוטו שלי יד 2, הבעל שלי יד 2 אז גם הבגדים. כשאת הולכת למסעדה את חושבת שבעל המסעדה פותח לך סכו"ם חדש מהקופסה ושם לך בשולחן? לא, הוא לוקח סכו"ם שמישהו אכל לפנייך שוטף ומחזיר לך לשולחן ואת מכניסה את זה לפה. וכשאת הולכת למלון את חושבת שפותחים לך חבילה חדשה של כיתן? לא, מכבסים ושמים ואת שוכבת על זה".
עם זאת, היא מספרת שעדיין יש גרעין קשה לפיצוח שזה לא מצליח לשכנע אותן, אבל היום זה כבר גם לא האנשים שהייתה רוצה שיכנסו לחנות.
לסיכום,
אם נסכם, אפשר לומר שהיום יותר מתמיד העולם הולך בכיוון של יד שנייה. כמובן שתמיד יהיה ייצור חדש אבל יותר ויותר חברות כבר ניזונות דווקא מאופנת רחוב. למשל, חברת Top Shop שהמעצבים שלה לא יושבים בתוך משרד בלונדון אלא פזורים בכל העולם וכל מה שהם עושים הוא לצלם אופנת רחוב ונוצר מצב שאופנה באה מהרחוב וחוזרת לרחוב. ובמקום ללכת לקניון ולמלא שקיות על שקיות בסוף עונה עם פריטים ב-20 , 30 ₪ שאת רובם אנחנו גם ככה נלבש או נזרוק והם ישארו עם התוויות, גלית מציעה לנו להתחיל לקנות חכם יותר.
