"אושר לא נוצר כשמקבלים את מה שרוצים אלא כשרוצים את מה שמקבלים". היימן ג'ודה סאחטל
בפרק הראשון בספרו של פומיו סאסאקי (Fumio Sasaki) "Goodbye things" סאסאקי פותח בכך שאם חושבים על כך לעומק כולנו נולדנו מינימליסטים. אין אף אדם שנולד לתוך העולם הזה כשהוא מחזיק ברכוש חומרי. כשנולדנו כולנו התחלנו כמינימליסטים. כולנו חווינו בחיינו מהי המשמעות של לחיות חיים מינימליסטיים.
ברמה האישית, הבחירה במינימליזם מבחינתי נובעת מכמה סיבות מרכזיות: הראשונה, והיא אולי תראה לך פשטנית, אני שונאת לא למצוא דברים, אני לא אוהבת את בזבוז הזמן היקר בחיפוש אחר חפצים. מודה שזה משגע אותי. השנייה, הראש שלי כל הזמן מלא ברעיונות לדברים שאני רוצה לעשות, נושאים שאני רוצה לכתוב עליהם ואני מרגישה שעומס חיצוני של הררי חפצים פשוט מקשה עלי עוד יותר כי אז יש לי רשימות על גבי רשימות של "דברים שאני צריכה לעשות" שאני חייבת לסיים בייחוד בבית עם ילדים עד שאני יכולה להתיישב ולקדם את החיים שלי בכיוון הרצוי לי. הנקודה החשובה היא שלכל אחד יש את הסיבות שלו וההגדרה שלו למה זה בדיוק מינימליזם – אין תשובה אחת נכונה.
אחד הדברים החשובים בעיניי להבנה של מינימליזם היא הבנה של המצב ההפוך – מקסימליזם (Maximalism). מה זה בעצם מקסימליזם? כולנו מכירים סיטואציות בחיים שאנחנו מוציאים מהארון בגדים חדשים עם תוויות שכבר לעולם לא נלבש או שאנחנו קונים ריהוט באלפי שקלים ושבוע או חודש לאחר מכן מפרסמים אותו בפייסבוק או ביד 2 בטענה שהמידות או הצבע לא היו בדיוק נכונים לנו. כנסו רגע לאחת מקבוצות עיצוב הבית בארץ, מבטיחה לכם שתתקלו בכמה פוסטים כאלה די בקלות. מה בעצם קורה לנו בתהליך הזה שגורם לנו לבזבז ולהוציא אלפי שקלים מהכיס, כסף שבקלות יכול היה ללכת לחסכונות עבור הילדים שלנו או אפילו לטיול גדול או לימודים ובמקום הוא הולך על רכישות שנשכחות בארונות שלנו ובבית שלנו. התשוקה שלנו לחפצים הופכת למעמסה של לנהל ולשמר את כל הרכוש והחפצים שלנו.
חשבתם פעם מהי הסיבה שתעשיית ארגון וסידור הבית היא אחת מהתעשיות הכי גדולות בשוק? לסדר ולארגן את הבית הופכים להיות מעמסה כל כך גדולה עד שאותם חפצים שקנינו והיו אמורים "לעזור" לנו במשהו הופכים להיות המקל ששמנו לעצמינו בגלגלים.
מכירים את הניב "מרבה נכסים מרבה דאגה?" או את המשפט "ככל שירבו החפצים בבעלותך, כן תרבה בעלותם בך"? או בגרסה הפשוטה יותר "ככל שבבעלותך יותר דברים/חפצים, כך אתה יותר בבעלות הדברים/החפצים שלך"? (גם באנגלית: The more stuff you own, the more your stuff owns you)
אם כן, (וגם אם לא) תנסו להסתכל על ערימות החפצים שלכם בבית, מתי יצא לכם לשאול בתגובה האם החפצים האלה תורמים לתחושת האושר והרווחה שלכם? האם ריבוי החפצים שמכריח אתכם כל הזמן לסדר ולארגן ו"לרדוף" אחריהם מאפשר לכם להתפנות באמת לדברים שממלאים אתכם כמו עבודה מסוימת, שינוי קריירה, מציאת זוגיות, הילדים שלכם, תחביבים, קריאת ספר חדש או אפילו כתיבת ספר חדש? ?
אחת המטרות של מינימליזם היא לאפשר לנו לבחון מחדש את המטרות ורצונות שלנו בחיים ואפילו את עצמינו ואת ההגדרה העצמית שלנו שמחכה להשתנות מתחת לכל ערימות החפצים. אז בפעם הבאה כשאתם מרגישים שהבית שלכם לא גדול מספיק או שאין לכן מספיק שטח אחסון, תחשבו האם זה מה שחסר לכם בחיים עוד שטחי אחסון ועוד ארונות או דווקא לנסות ולרענן את כל זה ולנסות להבין מה באמת חסר.
