"אסיף", עסק מקומי שמייצר שקיות רשת ובד רב פעמיות נולד על ידי אשת חזון מדהימה בשם מעין זוהר, שבשנת 2010 יצרה את שקיות אסיף הראשונות במטרה להפחית את הנזק האקולוגי שנגרם משימוש מופרז בשקיות פלסטיק חד פעמיות.
באותה השנה מעיין פוגשת את ג'ודי שבדיוק חוזרת לארץ אחרי שבע שנים בברקלי, שליד סן פרנסיסקו, בהן היא לומדת ייעוץ תזונה הוליסטי שעוסק גם בהרגלי חיים ושם נחשפת לתרבות אקולוגית מפותחת, בה המיינסטרים הוא לשמור על הסביבה.
חשיפה זאת מניעה אותה לדחף להשפיע גם פה, "בבית שלי". וכך במטרה לעזור ולהביא לשינוי חיובי באיכות הסביבה בישראל היא וחברתה מתחילות לעבוד על פרויקט של שקיות רב פעמיות. פרויקט שלבסוף לא מבשיל למוצר בגלל אתגרי עומס החיים שכולנו מכירים.
"השקיות ממש חזקות ומחזיקות לשנים! השקיות שלי הראשונות שרכשתי באחד מביקורי עדיין במצב מושלם! ועברו כבר 6 שנים
" – ג'ודי ארז.
הפרויקט הגנוז שלה מוביל את ג'ודי לרכוש עסק למוצרים אקולוגיים למשפחה הצעירה, בשם אקודייפר (ecodiaper.co.il) ומתוך כך מגלה ג'ודי את "אסיף" ויוצרת קשר עם מעין כדי לשווק את השקיות שיצרה בעסק שלה, אקו דייפר. הן מגלות שהחזון שלהן דומה ומעין שבאותה תקופה מחליטה להעביר הלאה את ניהול העסק מסיבות אישיות, מציעה לג'ודי להמשיך במקומה.
"לי זה התאים מאוד, כי זה משהו שכבר עבדתי עליו ולא הספקתי להגשים", מספרת ג'ודי.
"לקחתי את אסיף על עצמי, מאז הוספתי עוד סוג של שקיות, לא רק לפירות וירקות כמו השקיות הראשונות, אלא כאלה שניתן להשתמש בהן גם למזון יבש במשקל (קטניות, אורז, שיבולת שועל, זרעים וכו').
״אנחנו הדור הראשון שמבין את חומרת הבעיה והדור האחרון שיוכל להתמודד איתה, עם כל בית שעבר לשקיות "אסיף" הרגשתי עוד צעד קטן לעבר הגשמת החזון״ – מעין זוהר.
מעין מספרת כי "אסיף" נולד יחד עם לידת בתה הבכורה, יעל. בשנת 2010 לאחר שכבר הכירה את הפתרונות הקיימים בעולם לבעיה זאת, היא יזמה פיילוט ראשוני בו השתתפו 40 משפחות שקיבלו סט של שלוש שקיות רשת בתמורה לשיתוף בחוויית המשתמש במטרה למצוא את הפתרון הכי פשוט ונוח לשימוש. וכשנולד בנה השני, יאיר, יצא לאור פרויקט "אסיף" במטרה להפחית משמעותית את השימוש בשקיות פלסטיק חד פעמיות.
– היכנסו וקראו » למה כדאי לכם להפסיק להשתמש בשקיות חד פעמיות?
"בסיום הלימודים שלי נולדה יעל ואיתה נולדתי אני כאמא. אני זוכרת שכל העולם שהכרתי נראה לי שונה, הדברים שהיו חשובים לי כל כך זזו הצידה ופינו את מקומם לדברים חשובים אחרים. הנחתי בצד חלומות על קריירה מפוארת והתמסרתי לאימהות". כשבתה, יעל, הייתה בת שנה וחצי היא החלה לחפש דרך עצמאית ללכת בה שתאפשר לה לעבוד ולהיות אמא ובדיוק הם עברו לטבעון, שם לדבריה, "המודעות לנושא הסביבתי גבוהה יחסית", מספרת מעין.
מעיין שכבר היה לה רקע כמעצבת מוצר תמיד מצאה עניין רב במערכת היחסים בין החומר והסביבה ובאותה תקופה חקרה והעמיקה בנושא אורח חיים מתחשב בסביבה. "הבנתי את חומרת הבעיה של תרבות הפלסטיק והצרכנות החד פעמית. אני זוכרת את היום בו נכנסתי ל״סופר האני״ עם סלי הקניות שלי, שמחה על שזכרתי להביא אותם איתי ושם, ופתאום במחלקת הירקות הושטתי את ידי בטבעיות לגליל השקיות הדקות. שם עצרתי".
מהם שיתופי הפעולה הקיימים כיום שיש לכם, אם בכלל? ואילו שיתופי פעולה היית רוצה ליצור?
"אני משתפת פעולה כרגע עם חקלאים מקומיים וחנויות טבע. הייתי רוצה לראות את שקיות אסיף במקומות יותר קונבנציונליים כמו רשתות שווק גדולות".
ספרי לי על תהליך העבודה – תפירה, שיווק (איך משווקים שקיות רב פעמיות), שימוש בחומרים, טכניקות ועוד.
"זה עסק מקומי שתומך בעסקים מקומיים – אני תופרת את השקיות במתפרה בישראל. משווקת אותן בעצמי לחקלאים וחנויות טבע ואת חומרי הגלם אני קונה מעסק אחר בישראל".
כמה רחוק היית רוצה ש"אסיף" יגיע?
"הייתי רוצה לראות את אסיף ברשתות השיווק הגדולות. שיהיה ברור לאנשים שיש פתרון רב פעמי שחוסך אלפי שקיות פלסטיק מזהמות, ושלאנשים בישראל יהיה מובן מאליו שעדיף להשתמש בשקיות רב פעמיות".
אילו עסקים "ירוקים" היית רוצה לראות יותר ויותר נפתחים בישראל?
"הייתי רוצה לראות חנויות מזון שיש בהן פחות אריזות. פחות שימוש בפלסטיק חד פעמי. יש המון פתרונות היום בעולם. ששומרים על הסביבה וחוסכים כסף למדינה ולאנשים. הייתי רוצה לראות יותר פתרונות כאלה מגיעים לארץ. אני מחשיבה עצמי כרגישה סביבתית. אכפת לי מאנשים. אכפת לי מהסביבה. חשוב לי שיהיה כיף ונעים לחיות פה בישראל".
